טעויות שכיחות של מנהלים בשיחות משוב. הטעות השנייה: משוב בלי כיוון ברור? בזבזנו את הזמן של כולם

אנחנו לא יכולים לשנות את העבר. מה שנעשה—נעשה. אבל במקום להתייחס לעבר רק כאל כמשהו ש"קרה",  אפשר להשתמש בו כפלטפורמה ללמידה ולשיפור. משוב טוב בוחן את מה שהיה כהזדמנות ללמוד מה אפשר לעשות אחרת בעתיד. אנחנו יכולים להשתמש במתודולוגיה של "חקר מוקיר" על מנת לתחקר מה נעשה באופן מוצלח, כדי לשחזר את ההצלחה. לעומת זאת, אפשר להשתמש בשיטות תחקיר על מנת לבחון את הדברים שעשינו פחות טוב, וללמוד מהם כיצד לפעול בדרך שונה בעתיד.

🎭 תכירו את רוני.

רוני עובד במחלקת שירות לקוחות, והוא מקבל משוב מהמנהלת שלו:"אני חושבת שיכולת התקשורת שלך עם הלקוחות צריכה להשתפר. אני רוצה שתעבוד על זה."

רוני מהנהן. הוא מסכים עם הפידבק. אבל מה עכשיו? מה בדיוק הוא אמור לעשות? איך הוא אמור להשתפר? האם זה אומר שהוא צריכה לשנות את טון הדיבור? לשפר את זמן התגובה? לעבוד על טיפול בהתנגדויות?

המנהלת שלו בטוחה שהעבירה מסר ברור, אבל מבחינת רוני—השיחה הסתיימה בתחושה מעורפלת, בלי הבנה אמיתית איך לשנות את ההתנהלות שלו, או מה בדיוק צריך להשתנות.

🔴 מה התוצאה?

רוני אולי ינסה להשתפר, אבל זה יהיה בגישת "ניסוי וטעייה". אולי הוא יעשה שינוי לא מתאים. אולי הוא לא ישנה דבר כי הוא לא בטוח מה נדרש ממנו. ובפעם הבאה, כשהמנהלת תבוא לבדוק התקדמות—שום דבר לא ישתנה באמת.

אחת הבעיות הכי נפוצות בשיחות משוב היא שלאחר שמדברים על "מה שהיה", הן מסתיימות ללא מיקוד או כיוון ברור להמשך. מנהלים אומרים לעובד משפטים כמו:

❌ "תנסה להיות יותר מדויק בפרויקטים הבאים."

❌ "שפר את שיתוף הפעולה שלך עם הצוות."

❌ "חשוב לי שתיקח יותר אחריות."

אבל מה זה אומר בפועל? איך העובד אמור לתרגם את האמירות האלה לצעדים קונקרטיים? איך המנהל יכול לדעת האם באמת חל שינוי?

💡 משוב שמסתיים ללא תוכנית פעולה הוא כמו יעד ללא מפה—אתה אולי יודע לאן אתה רוצה להגיע, אבל אין לך מושג איך לעשות את זה.

✅ איך עושים את זה נכון?

מגדירים מטרה ברורה לשיפור. במקום "תנהל את הזמן שלך טוב יותר", אמרו "בוא נמצא דרך לקבוע סדרי עדיפויות אפקטיביים יותר."

בונים ביחד תוכנית פעולה. "מה לדעתך הצעד הבא כדי לשפר את זה?"

מתעדים את התוכנית ומתעדים את המסקנות - ככה יש למה לחזור בשיחת המשך.

📌 בפוסט הבא נדבר על טעות נוספת – בין אם המנהלים קשוחים מדי או רכים מדי, התוצאה זהה: שום דבר לא משתנה.